אם אתם קוראים את הפוסט הזה, אתם כנראה רוצים לדעת יותר על מרג’ין ב-Interactive Brokers. אבל לפני שנצלול לפרטים, מה המילים האלה בכלל אומרות?
מה זה Interactive Brokers?
Interactive Brokers, או בקיצור IB, זה ברוקר אמריקאי פופולרי שמאפשר לנהל חשבון מסחר עצמאי.
מה זה מרג’ין?
במידה ופתחתם חשבון מרג’ין (margin) ב-IB, יש לכם את היכולת להיכנס למינוס של מזומנים בחשבון, באופן שדיי מזכיר מינוס בבנק. בדומה למינוס בבנק, גם החוב ב-IB צובר ריבית. בשונה ממינוס בבנק, הריבית על החוב בחשבון מרג’ין היא דיי אטרקטיבית, משום שהנכסים שבתיק ההשקעות שלכם מהווים בטוחות כנגד החוב הזה.
לעתים נוהגים להתבלבל ולכנות את החוב (debt/loan) בתור מרג’ין. המרג’ין הוא לא החוב עצמו, אלא הבטוחות כנגד החוב הזה.
שווי לבטחונות ודרישת בטחונות
לכל נייר ערך IB מצמידים מספר שנקרא “שווי לבטחונות”. המספר הזה מייצג מבחינת IB את גובה החוב שהנייר הזה יכול להוות בטוחה כנגדו. כלומר, ליטרלי, כמה הנייר שווה בתור בטוחות – שווי לבטחונות. למשל, כנגד מניה ששווה 100$ עם שווי לבטחונות של 75% אני יכול לקחת חוב של עד 75$. ניירות ערך ש-IB תופסים כמסוכנים יהיו בעלי שווי לבטחונות נמוך באופן טיפוסי – הברוקר לא יאפשר לנו לקחת הרבה חוב כנגדם, משם שהוא לא תופס אותם בתור ערובה בטוחה במיוחד.
לרוב מקובל לדבר על “דרישת בטחונות”, שהיא פשוט הגודל המשלים ל-100% של השווי לבטחונות. אם השווי לבטחונות הוא 75%, דרישת הבטחונות היא 25%. שווי הבטחונות מסומן לרוב באות $r$ (מהמילה risk), ובדוגמה שלנו
$$ r = 0.25 $$
במילים אחרות, הגודל הזה מייצג כמה כסף אני צריך “להביא מהבית” בשביל לקנות מנייה. עבור מנייה של 100$ עם דרישת בטחונות של 25%, אני צריך להביא מהבית 25$ לפחות, ואת השאר אני יכול לממן באמצעות חוב. דרישה לבטחונות היא אם כן, ליטרלי, כמה כסף אני נדרש להביא מהבית על מנת להשתמש בנייר הערך בתור בטוחה.
ניירות ערך עם $r$ גבוה יותר הינם מסוכנים יותר בראיית הברוקר, שכן הוא מאפשר לנו לקחת פחות חוב כנגדם.
לסיכום:
- שווי לבטחונות ($1-r$) – כמה חוב אני יכול לגייס כנגד נייר ערך של 100$?
- דרישת בטחונות ($r$) – כמה כסף אני צריך להביא מהבית בשביל לקנות נייר ערך של 100$?
אימת ה-Margin Call
עד עכשיו הכל היה נשמע נחמד מאוד. לקנות ניירות ערך עם כסף שאין לי, מה רע?
אז בחיים כמו בחיים, אין ארוחות חינם ולא הכל נוצץ. בואו נדבר על הכוכביות והאותיות הקטנות.
נסביר באמצעות דוגמה מספרית קונקרטית. נניח והכנסתם 100,000 דולר לחשבון ההשקעות שלכם, וקניתם קרן סל שמחקה מדד רחב כלשהו, כמו למשל VT.
מרג’ין שמרג’ין. למה מלכתחילה?
התוכן בבלוג זה נועד למטרות לימודיות והעשרה בלבד. אין לראות במידע המוצג לעיל המלצה להשקעה, הצעה לקנייה/מכירה של ניירות ערך או ייעוץ פיננסי מכל סוג שהוא. השקעה בשוק ההון כרוכה בסיכון ועלולה להוביל להפסד כספי. הכותב אינו יועץ השקעות מוסמך, ומומלץ להתייעץ עם איש מקצוע המתחשב בצרכים האישיים שלכם לפני קבלת החלטה פיננסית כלשהי.